מחר יש לי יומולדת

מחר יש לי יומולדת 34 (לאלה האמיתית, לא לסולה), ואולי זאת אחלה הזדמנות לאיזה פוסט מהלב (ומי שיגיע עד הסוף יש גם איזה משהו פיקנטי)

בגיל 31 רציתי לראות עולם, לא ידעתי לאן אני הולכת אבל ידעתי שאני חייבת ללכת. אז כמו שאתם יודעים, עליתי על מטוס עם כרטיס לכיוון אחד ונשארתי מעל שנה במרכז ודרום אמריקה.

הרעב לראות מקומות,

לגלות את עצמי לבד בעולם,

לראות איך אני מסתדרת,

התשוקה להכיר אנשים חדשים מכל העולם,

לחוות ריגושים יומיומיים ולצאת להרפתקאות ספונטניות,

ולחוות.

לחוות כל מה שהעולם יכול לתת לי.

בגיל 32 הייתי עדיין במסע המטורף הזה, בשיאו. כמה ימים לפני היומולדת נפצעתי פציעה די קשוחה בברך, הייתי על קביים ובבית חולים (מרחמת על עצמי שדווקא ביומולדת אני עם קביים ואיזה נאחס), אבל יצאתי משם ובהוסטל חיכתה לי מסיבת הפתעה עם עשרות אנשים ותחושה ענקית שאני עטופה ואהובה וברת מזל על הרגע המיוחד הזה, שם במקסיקו, בפוארטו אסקונדידו.

בגיל 33 הייתי בארץ, חזרתי בדיוק מהמסע בעולם, תכננתי להיות פה כמה חודשים, להשיק את SOLA, ולעלות חזרה על מטוס להרפתקה הבאה. המלחמה פרצה 3 שבועות לפני היומולדת ולא הבנתי אז שמשהו גם בי הולך להשתנות. הרגשתי שהמקום שלי כאן, לפחות לכרגע, עד שארגיש אחרת.

בשנה האחרונה הבנתי שאני רוצה בית. פחות מוצ’ילה על הגב וטיול אחרי צבא, יותר לשהות במקומות. לישון באותה מיטה בלילה עם אותה כרית, לא להחליף כל יומיים, כי האמת? זה כבר קצת מתיש. וברור שמדי פעם הרפתקאות וקפיצה על מטוס;) הבנתי שהבית שלי יכול להיות בכל מקום בעולם, וכרגע הוא כאן. ואולי מחר במקום אחר, אבל כרגע הוא כאן.

הבנתי שאני משתנה.

שאני משתנה כל הזמן.

ואיזה טוב זה, להשתנות כל הזמן.

כי אז התאים משהו אחד, והיום מתאים משהו אחר.

ואיזה חשוב זה להבין את זה ולהקשיב לזה, לא להתנגד.

אז גיל 34 זה גיל גיל אה?

כאילו, עוד כמה שנים אני אגיד שהייתי ממש תינוקת ומה זה 34, אבל ביננו זה גיל די מכובד.

מה יקרה עד ליומולדת הבאה בעוד שנה אין לי מושג

אבל אם הגעתם עד לכאן,

אני עושה פה צעד (שאולי גם קצת מביך אותי אבל בואו נתמודד עם זה) ומשדרת ליקום (שזה כרגע אתם) שאני אשמח להכיר איזה בחור חמוד שיצטרף למסע החיים שלי, כי סולה זה שם פצצה לעסק אבל אני כבר לגמרי מוכנה ורוצה לפגוש את אהבת חיי.

אז מכירים איזה סולו פנוי?

ואיכותי, וטוב לב, ומצחיק, ולא דוש בחייאת! ויש עוד רשימה ארוכה אבל בואו נסיים את הפוסט הזה ונראה מה יקרה ואז מקסימום אצטער על הרגע שפרסמתי, אבל היי, אם לא מנסים, ועושים דברים קצת מפחידים, מה הטעם?