7 דברים שקרו בזכות זה שהקמתי את סולה 

אנשים התחילו לקרוא לי סולה (“סולה מה נשמע?”) וזה מצחיק אותי כל פעם מחדש וגם מרגש, ושתדעו שיש אנשים שחושבים שסולה זה אשכרה השם הפרטי שלי

ובנוסף לזה- מסתבר שהכנסתי את המילה “סולה” לשפה העברית כי מכל עבר אני רואה נשים מקהילת סולה או אנשים שסביבי משתמשים במילה סולה כאילו זה היה בשפה העברית מאז ומתמיד, ואומרות “טסתי סולה לקולומביה”, “הלכתי סולה לבית קפה”. כל פעם כזאת אני מסתכלת על זה כמו אמא גאה ואומרת, ‘הנה, עשית איזה שינוי׳ (אפשר לפנות לאקדמיה ללשון לבקש שיכניסו את סולה באופן רשמי לשפה העברית?)

למדתי איך להוציא קבלה! מודה שבהתחלה כמעט חטפתי פיק ברכיים מזה, אבל הנה- היום אני מוציאה קבלות בעיניים עצומות! (נסו אותי)

הדלקות גרון שהיו לי בכמויות כל שנה שעברה נרגעו, הבנתי שזה קרה בין היתר כי היו לי דברים שרציתי להגשים והייתי מתה להוציא אותם החוצה והם לא יצאו. השנה אני מוציאה החוצה בצרורות מה שנקרא, מנסה ומתנסה וקמה ונופלת וצומחת ולומדת מה הולך ומה לא. הכאבי בטן לעומת זאת מבקרים אותי מדי פעם וגם הפרפרים של הלחץ וההתרגשות לפני כל קפיצה למים שאני לוקחת

הפכתי למרצה! אני זוכרת בסוף המסע שלי בדרום מרכז אמריקה דמיינתי שאגיע לארץ ואעביר הרצאה לכל האנשים שאני אוהבת לספר להם איך היה. מפה לשם ההרצאה האחת הזאת שהלחיצה לי את החיים הפכה ל-16 הרצאות, מאז אני מסתובבת בארץ ומספרת את הסיפור של סולה ושלי כאילו שזה הכי טבעי שיש (זה לא, כל פעם מחדש אני לחוצה)

הפכתי למנהלת קהילה. איזה מדהים זה שבכל יום אני מכירה נשים חדשות שמצטרפות לקהילת סולה, נשים בכל הגילאים, קהילה שחלמתי עליה כשהייתי לבד בחו”ל ולא הכרתי המון נשים שמטיילות לבד, רציתי לייצר לעצמי עוגן, מעטפת, עוד נשים שיחזקו אותי ואחת את השניה. והקהילה קמה! ופתאום אני מוקפת במאות נשים מעוררות השראה מכל עבר

והדבר האחרון?

הבנתי שלטייל לבד זה לא הדבר הכי מפחיד שעשיתי. להקים את סולה זה וואחד דבר מפחיד. או אולי יותר נכון יהיה להגיד שהבנתי שלכל שלב בחיים יש את הפחדים שלו, והם משתנים כל הזמן, ואיזה טוב שהם משתנים- כי גם אני משתנה כל הזמן. ואיזה טוב שיש פחדים- כי הם דוחפים אותך קדימה

אז תודה סולה,

את לא מפסיקה ללמד אותי ולאתגר, מוציאה את אלה היצירתית והיזמת והחולמת שאולי התחבאה בי במשך יותר מדי שנים והנה היא יצאה החוצה- במלוא עוצמתה